תקופות לחוצות מביאות דברים מפתיעים [לחץ הינו חבר טוב של הפתעה]. מאחר וכך, אפשר לעשות שימוש בדברים יפים שירגיעו את הנפש. מעניין הוא שאם הולכים על דרך זו, מגיעים לדברים מפתיעים לא פחות. אבל הפעם, בדרך יפה יותר [עם מרחב נשימה]. כך מצאתי את עצמי קורא מתוך "אנטוניוס וקליאופטרה" של שייקספיר, בתרגום לעברית של נתן אלתרמן המשובח [1]. ואם אני קורא, אני מגיב.
שימו זאת בסימן של התבוננות [מבט], זאת אומרת – להתבונן מקרוב [לקרוא לא רק במבט] במלאכת התרגום. אי-אפשר לתרגם באמת, אי-אפשר להעביר את הדבר כמו שהוא משפה אחת לשפה אחרת [אפשר גם לשאול – מה עובר בנשיקה? מה עובר במפגש השפתיים בדיבור? ובאופן קליני יותר, מהי העברה והאם מה שמועבר הוא הדבר?].
תרגום רציני הינו במובן מסוים בדיחה, יש בו מן ההלצה, הוא סוג של משימה בלתי אפשרית. ובכל זאת, כאשר אנחנו מתרגמים או קוראים תרגום, אנו עושים זאת ברצינות רבה [כאילו היה זה הדבר]. זה מעלה שאלה – ואולי טוב שאין לה באמת תשובה – מה בעצם עושה התרגום?
אתמקד בכמה שורות בודדות מתוך המחזה של שייקספיר, לבדוק בעצם את הפער בין התרגום והמקור וללמוד משהו פסיכואנליטי וספרותי על השפה ומלאכת התרגום.
קליאופטרה: אם זו אהבה, אמור לי מה גדלה?
אנטוניוס: דלה האהבה שיש מידות לה.
בשורות אלו, בחר אלתרמן להתמקד במטאפורה של מידה, משהו מדיד כמותית ויש לו גבולות. זאת אומרת, הוא מפעיל את התחום של טופולוגיה. אבל במקור האנגלי כתב שייקספיר משהו אחר:
CLEOPATRA: If it be love indeed, tell me how much.
MARK ANTONY : There's beggary in the love that can be reckon'd.
זה מעניין, לא? שייקספיר מדבר במובנים כלכליים, במובנים הקשורים לכסף.
מעניין לראות שאלתרמן לא לחלוטין שגה, כי אפשר לקרוא את השורה של קליאופטרה – "tell me how much" במובנים של גודל, של התרחבות, של מרחב. זו התשובה של אנטוניוס שמניחה את המושג "beggary", זאת אומרת – פשיטת יד, עוני, לצד המילה – “reckoned”, לחשב, להעריך, אשר ממצבת את האהבה בשיח כלכלי.
אבל זה לא הכול, שייקספיר כותב – “if it be love indeed”, זאת אומרת – "indeed" גם "במעשה", “in deed”, אבל גם ב-"שטר קניין" (“in a deed”). זאת אומרת שמשחק המילים על הצד הכלכלי של אהבה מופיע מראש בדברי קליאופטרה, ואנו מדברים – בעקיפין – על חוזה. במובן הזה, תשובתו של אנטוניוס מתחמקת – קליאופטרה מבקשת חוזה שיציין את מחירו, את מחיר האהבה, את הגבול. אנטוניוס משתמש באהבה כקונספט מאוד נוצרי במובן הזה של – אין מחיר, אי אפשר לכמת אותה, אי אפשר לערוך חוזה, זוהי אהבה אשר אינה-יודעת גבול.
בגרסה העברית קורה היפוך: בדברי קליאופטרה הדגש אינו על החוזה, הוא על האהבה, על מהי אהבה. "אם זו אהבה", כאשר "זו" – תהא אשר תהא – מותנית, "אם". במילים אחרות, אלתרמן מתנה את הדבר המכונה "זו" [בלי הסבר מהי "זו"] ובזכות ההתניה מתאפשר לשאול מה ניתן לכינוי "אהבה". כך, התביעה של קליאופטרה מאנטוניוס הינה תביעה הקשורה במידות, בטופולוגיה של הדבר, בדרישה שיציב גבול אשר יאפשר לכנות את "זו" אהבה. "אמור לי מה גדלה", משמע – יש גודל לאהבה, יש לה גבול, אמור לי מהו כדי שנוכל לכנות את "זו" אהבה.
תשובתו של אנטוניוס, אליבא דאלתרמן, מסקרנת. "דלה האהבה שיש לה מידות", לכאורה הוא מושך אותנו אל אותו המקום השייקספיריאני של כלכלה ו-"אהבה הינה ללא גבול", אהבה בעמדה הנוצרית. אבל רק לכאורה ובנגיעה קלה. אנטוניוס של אלתרמן, בניגוד לאנטוניוס של שייקספיר, אינו מתחמק מהגדרת "זו" כאהבה, הוא מתחמק מהגדרת גבולותיה. זאת אומרת, הוא מסרב לענות לקליאופטרה במובנים של גבול, במובנים של תיחום. כמו לומר, "לא רוצה לתת לך מידות, אין מידה".
ועכשיו לחלק המעניין ביותר, כי במובן מסוים – בגרסה האנגלית קליאופטרה היא זו המציינת שלאהבה יש גבול, אומנם זוהי תביעה המופנית אל אנטוניוס (תגיד לי כמה) אבל מדובר בחוזה (in deed) אשר היא מניחה על השולחן, ואנטוניוס מסרב להצבת הגבול (כמה שיותר יותר טוב). לעומת זאת, בגרסה העברית של אלתרמן יש היפוך – קליאופטרה תובעת מאנטוניוס שיגדיר משהו שעבורה אינו מוגדר (אמור לי את הגבול, אין חוזה עבורי) ואנטוניוס מסרב לתת גבול לאהבה (כי מרגע שיש לה מידה היא דלה, לא מספיק). במילים אחרות, העמדה של קליאופטרה באנגלית היא שלאהבה יש גבול והוא מעוגן בחוזה, ואצל קליאופטרה של אלתרמן זו שאלה מלכתחילה מה מאפשר לאהבה להיות אהבה, מהם גבולותיה. בגרסה האנגלית קליאופטרה מציבה חוזה ומבקשת לדון בו, בגרסה העברית קליאופטרה תוהה אם יש חוזה או גבול לדון בו.
התשובה של קליאופטרה בגרסה האלתרמנית הינה "עלי לדעת אי הם גבולותיה", ובמובן טופולוגי זו השאלה - איפה, מהו המרחב, מה ממקם את האהבה, מה נותן לה קיום. לעומת זאת, באנגלית התשובה הרבה יותר מורכבת – "I’ll set a bourn how far to be beloved". זוהי אמירה מאוד לא פשוטה, והיא כוללת מספר חלקים:
אני "אגדיר" (I’ll set), או גם אני "ארכיב" (מלשון מערך, קיבוץ), או גם אני "אערוך" (להציב, לכוון, להניח). במילים אחרות, כבר קליאופטרה סוגרת את כל האפשרויות בהחלטה נחושה – אני אקבע כלכלית, אני אקבע מרחבית, אני אקבע סידורית, אני אקבע... וכו'.
"a bourn" גם היא מילה מורכבת מאוד, שכן משמעותה הינו "מטרה" - אני אציב מטרה או גבול או יעד. זה מעניין גם טופולוגית מאחר ומשמעות נוספת של המילה הינו "נחל" או "זרם מים", וידוע שמבחינה טופולוגית גבולות רבים נקבעים על בסיס מיקומם של נהרות, זאת אומרת גבול ממשי מבחינה טופוגרפית. במובן אחר, משמעות המילה הינה "מעין", ולמעשה זו אמירה המכוונת לכך ש-"היא תקבע את מקור הנביעה וזה יהיה הגבול", מקור הנביעה מלשון מקור נביעת מי-החיים, ובהשאלה מסוימת גם המקום (לוקליזציה) אשר ממנו נובעים החיים, זאת אומרת כי ישנו הקשר למיניות, "מעין" זה יהיה הגבול לאהבה. קל יותר לראות זאת כאשר מתייחסים לאקוויווק הצלילי – “born”, אשר מסמן כי מעשה הלידה, הוולד, התינוק - ובהקשר למסמן "מעין" גם האיבר ממנו נולד התינוק, ממנו נובעים החיים – זה הגבול של אהבה. בצורה פחות מעורפלת, קליאופטרה של שייקספיר נותנת לנו שיעור מאוד מהותי על המיקום של אהבה אל מול הממשי או האיווי עבורה, מיקום אשר אנטוניוס אינו יכול [או לא רוצה] להעלות על דעתו ובדברו.
אבל יש גם את החלק האחרון של המשפט, "to be beloved", אשר באנגלית מייצר מובן מאוד משונה שאולי לא ניתן לתרגם לעברית בקלות. קודם כל, זה מעניין מבחינה אינטרטקסטואלית לזכור ששייקספיר הזכיר את המונח "to be" בהקשר אחר במחזה אחר [“to be or not to be”], שימו לב כי אומנם אין זו השאלה כאן [כתוב “to be”, עם דגש – “to be be-“, פעמיים being] אך אין זה מנותק לחלוטין - פשוט לוגיקה שונה. גם כאן אנו נתקלים בשאלה הקשורה בהיות, לגבי "איך to be" [והתשובה – "to be beloved"]. אבל ישנו מעבר, זו לא אמירה כללית "to be or not to be", כי אם זה מופיע בהקשר למילה "beloved" אשר כאן בתפקיד כפול: להיות נאהבת [“someone’s beloved”] ולהיות מאהבת ["אני אקבע עד כמה אהיה נאהבת על ידך, ועל כן על ידי"]. זה לא המלט אשר מתלבט ותקוע בין לבין, זו הצהרה לגבי ההיות אשר מנכיחה תביעה מהאחר.
היינו מצפים, לו היה זה משפט שגור, שהאמירה תהיה "to be loved". לכאורה אין הבדל בין אמירה זו לשנייה, שתיהן מחזיקות את אותה המשמעות. אך לכל הפחות יש הבדל אחד מהותי בין “beloved” ו-“loved”, הבדל אשר צריך קצת לנבור בשפה מבחינה אטימולוגית והיסטורית, שכן פעם לכל הפחות לא היה בהן אותו השימוש. המונח "beloved" מחזיק בתוכו את המשמעות של “pleasing”, מלשון סיפוק או הנאה, זאת אומרת כי בימי עבר להיות beloved היה אומר להיות מסופקת [וזה מאוד קרוב לקריאה שלנו עד כה]. משמעות זו אינה כה ברורה במילה “loved”, "מישהי אהובה". באחת יש משהו יותר ממשי מאשר בשנייה, וזה רק הגיוני – beloved זה צירוף של הוויה [be] ונאהבת [היות נאהבת], ולעומתה loved [אהובה] אינה כוללת את ההוויה [be] בחומריות המילה עצמה. במילים אחרות, קליאופטרה אומרת כי לא רק שהיא תקבע עד כמה תהיה נאהבת, אלא גם עד כמה תהיה מסופקת [ועל כן גם ממה וממי תהיה מסופקת]. כמובן שזה מעניק מהות הרבה יותר מורכבת למסמן "bourn" ולמשלב המיניות וכלכלתה במחזה.
בעוד אנטוניוס מבקש את הסיפוק כולו באהבה ללא גבול, אהבה אינסופית, אהבה "עשירה", קליאופטרה אומרת – "לא, לאהבה יש גבול ויש בה סיפוק, ואם אינך מוכן, אנטוניוס היקר, לנסח סעיפים בחוזה המגבילים את האהבה וסיפוקה, אז אקבע אני את הגבול לאהבה, הסיפוק בה, וממה אהיה מסופקת". כל זאת באופן מאוד דחוס ומורכב, העושה שימוש רב-רובדי בכל אות ומילה בכתיבתו של שייקספיר.
אפשר לומר כי תרגומו של אלתרמן, "עלי לדעת אי הם גבולותיה", אינו תרגום שוגה – זה אכן חלק מדברי קליאופטרה. ואכן המילה "דעת", במובנה התנ"כי למשל, מחזירה אל הנאמר משהו מן המיניות ["והאדם ידע את חווה ותהר ותלד"]. אך זה רחוק מידי, עקיף מידי, אינו נוכח באופן בהיר. מצד שני, הקליאופטרה של אלתרמן הינה בעמדה מאוד פאסיבית ["עלי לדעת"], בעוד אצל שייקספיר זוהי קליאופטרה מאוד אקטיבית ["אני אקבע"]. כך הפער בין האנגלית והעברית אינו רק פער של שפות, כי גם פער בעמדות הכותבים. האם על התרגום לשקף גם את עמדת המקור? ללא ספק זו מלאכה כל כך הרבה יותר מורכבת מתרגום יפה וזורם...
והנה, מצד שני, כמה טוב שיש לנו גם את אלתרמן, שיאפשר לנו לחשוב ולראות [ועל כן גם לקרוא] דברים שאולי היינו פחות מתעכבים עליהם, כדי להבין וללמוד. אחרת, לולא התרגום העברי, אולי לא היינו נתקלים בהם כך [זאת אומרת – באופן אחר].
הנגשת אתר האינטרנט שלנו לאוכלוסיות עם מוגבלויות הינה חשובה עבורנו, ולכן התקנו רכיב נגישות ייעודי באתר זה בכדי לאפשר לכלל האוכלוסיה לגלוש באתר.
למרות מאמצנו הרבים להנגיש את כלל האתר שלנו, יתכן ולחלק מהגולשים גלישה באתר זה לא תהיה אופטימלית. נשמח אם תצרו עימנו קשר במקרה זה.
רכיב נגישות מתקדם זה נבנה למערכת וורדפרס (Wordpress), על-ידי Webion - בניית אתרים.
ניתן להוריד רכיב נגישות זה בחינם באתרנו, ומומלץ להשתמש בו בתהליך בניית אתרים לעסקים.