מאמרים אחרונים
26/01/2023
בעקבות ויכוח [פורה] נכתב הטקסט הזה, אך מהו הסטטוס של טקסט? מה אפשר לומר אודותיו? או שמה עלינו לקרוא בעיניים עצומות, כעיוורים אחר המובן.
25/11/2022
01/10/2022
מבואה מתוך דברים שמסרתי בקורס מבואות ברשת הלאקאניאנית בתאריך 22.6.22. הנושא על הפרק היה העניין שמצא ז'אק לאקאן בקריאת מאמרים על העברה-נגדית (סמינר 10).
16/08/2022
הפעם מקטעים קצרים, נקודות קטנות, סביב האובייקט קול. בחרתי בשלושה מקטעים אשר אולי יפתיעו, או לכל הפחות יזמינו לעבודה, לקריאה, וגם יאתגרו קצת את הקורא [ואותי]. מקטעים קצרים, ותגובה קצרה, ונראה לאן זה יוביל. שנתחיל?
16/07/2022
האם דיבור הוא רציף או שמה אינו רציף? האם הוא מורכב מאלמנטים בדידים, למשל פונמות, או אולי הוא מוסיקלי יותר באופיו? מהו הדיבור מבחינה פסיכואנליטית?
10/06/2022
על המונח 'בדיעבד' בטיפול הפסיכואנליטי, המקום של העבר אל מול ההווה, ואיך זה נקשר בכתיבה אצל רולן בארת'.
31/05/2022
מהו תפקידו של הסופר-אגו אליבא דפרויד ואליבא דלאקאן? אנקדוטה קטנה על תצורות הסופר אגו בפסיכואנליזה.
באחד הרגעים באנליזה, עלה בי דחף עז לכתוב. אך לא היה זה דחף לכתוב באותו המובן האקדמי או הספרותי, אלא לכתוב כדי שמשהו מהטקסט יקרא.
היה זה דחף אשר קשור, אני מבין בדיעבד, בתפקודה של הכתיבה כתזכיר (באנגלית – Note), דבר אשר שמים אליו לב, אשר מזכיר, אשר שומעים וקוראים אך גם באופן מפתיע אותו דבר אשר אנו נוטים לשכוח או, במילותיו של פרויד בהמשך המאמר שציטטתי לעיל, "לעוות".
התזכיר, או ה-note, כמו תו מוסיקלי, מזכיר נשכחות (ולעיתים, אוסיף, גם משכיח נזכרות). משהו מהתו הזה, אשר קושר יחד את הכתיבה והמוזיקה, קיבל תצורה של הדחף לכתוב.
קראו עוד >>"השפה יצרה את מושג הכאב הפנימי, הנפשי, וכי היא מציבה את התחושות של אובדן האובייקט כשוות ערך לגמרי לכאב הגופני."
- פרויד, 1926 -
