אני קורא בתורה לא למען דת. מצאה לה הדת מקום ריק עבורי, דבר לא-נדרש.
בתור ילד, הייתי הולך לבית כנסת, לא על-מנת תהא תפילה על שפתיי, אלא לשם שמיעת פיוט התפילה מפי סבי, זכרונו לברכה, אשר היה חזן שאודותיו ניתן לומר עילוי. קולו של סבי, רבי דני לוזון, היה רך ורועם, פייטן אשר על שירתו נישאים לבבות שומעיו ומרנינות ההברות בזמרתו.
לא פעם ניסיתי תהות, מהן המילים אותן קוראים. מה משמעותן. מה תכליתן של תפילות אלו. הייתי שואל, מתעניין, אך הסברים לא הניחו דעתי, אוסף דברים כי לא מצאתי בהם לא טעם ולא ניחוח; דרך תורה ומצוות, נשמעה ועודנה נשמעת עבורי כדרך סלולה ישירות – אך האדם אינו סלול הוא.
מסקרן ככל שהיה לתהות בקנקנן, תמיד מצאתי יותר השכל מעצם דברי המסבירים – מהי התפילה עבור זה, מהו הטעם עבור אחר. בן-דוד יקר היה מסביר את דרך התפילה, המצווה, האורייתא, המשנה, הגמרא, וכו', ואני הייתי מקשיב איך אומר הבן-דוד הזה. אולי לא ייפלא-לב, כי ברבות הימים הובילה דרכי אל הפסיכואנליזה ולא אל בית-המדרש.
כותב לאקאן, ב-"הצעת ה-9 באוקטובר 1967 לגבי הפסיכואנליטיקאי של האסכולה" [1] המפורסמת,
"הסולידריות של שלושת הפונקציות העיקריות הללו אשר כעת שרטטנו מוצאת את נקודת המפגש שלה בקיומם של היהודים – דבר אשר אינו מפתיע אותנו, מאחר ואנו יודעים את חשיבות נוכחותם בתנועה הפסיכואנליטית. יהא זה בלתי אפשרי להתעלם מהסגרגציה המתמשכת של קבוצה אתנית זו דרך הרהוריו של מרקס, ודרך סארטר אף פחות מכך. משום כך, במיוחד בשל כך, דתם של היהודים חייבת להיות שאלת מושא בליבנו [mise en question dans notre sien]."
פסקה זו מופיעה בגרסה הראשונה של הפרופוזיציה, עם זאת, בהדפסות מאוחרות יותר, היא הושמטה [2]. רבים ייחסו לשאלה זו מעמד מפוקפק, אך אני מוצא עצמי חוזר אל נקודת-אטם זו מפעם לפעם: הדת היהודית.
היו, ועדיין ישנם, שמאשימים את לאקאן בנוצריותה של הפסיכואנליזה [3]. אני חושב שזו גישה צרה ועמומה, וגם אם יש בה מן הנכון היא רחוקה מלהיות מדויקת. לא ניתן לנתק אדם משורשיו, הרי הוא על טפחיהם התעצב כשם שהם מזינים אותו. לאקאן אינו יהודי, צפוי לראות בכתיבתו והוראתו מכך – ואכן כך ניתן לקרוא. אך בין עובדה זו לבין הפיכתו את הפסיכואנליזה לנוצרית, מתכונן פער. לאקאן לא ניתק, למיטב יכולתו, את היהדות מהפסיכואנליזה. להפך, במובנים מסוימים, הוא התקרב אל היהדות.
לדעתי, הפסיכואנליזה היא אכן פרקטיקה אשר שורשיה נטועים עמוק בלב היהדות, אך אין זה בהכרח אומר כי מדובר בפרקטיקה דתית. כפי שכתבה קולט סולר, "הפסיכואנליזה אינה הדת של אובייקט a" [4].
אנו יוצאים מנקודת-מבוא אשר מציבה את הסובייקט בדיעבד כמקבל הכרעה בלתי-הפיכה באשר למה שתורגם לעברית במונח 'תסביך אדיפוס'. כותב פרויד,
"..אפשר לי לזהות את רצח האב כגרעין הטוטמיזם ונקודת ההתחלה בהתהוות הדת." [5]
רצח האב הוא עניין מהותי בפסיכואנליזה, כשם שהוא עניין יסודי ביהדות. כותב מוסטפה ספואן,
"על פי פרויד, האחים, לאחר רצח אביהם, הכלילו את חוקו. זה אומר כי האחים, אשר עדיין היו עטופים בסדר הטבע, אשר יצרו התנאי שהפכם לאנושי. משום כך לאקאן לא קיבל זאת [...] אכן, אם סדר החוק כונן לאחר רצח האב, זה אומר שמה שיצר את החוק היה שם האב עצמו, מאחר ורק שמו נותר לאחר מותו. אז היה זה השם אשר כונן את השלישי." [6]
לאקאן, אליבא דספואן, מזהה כשל במיתוס הפרוידיאני – כיצד נוצר החוק? שם האב. זאת אומרת - המילה עצמה, שמו, בשימוש. משום כך, כאשר המילים אינן נכנסות בשימוש מסדיר [היוצר סדר], לא מכונן החוק. שימוש זה מחייב, למעשה, זיכרון אשר קושר יחד ריבוי אזכורים [זכר האב, זכר המעשה] עם אחריות אישית [אשמה, חרטה] אשר אינם מופרדים מן האיסור [לא תרצח]. לכן, השפה הייתה קיימת קודם לכן, שכן לאב היה שם [וניתן לעשות בו שימוש], אך הוא לא היה בשימוש כזה, באופן הזה, בצורה הזו. עם רצח האב, שמו הפך להיות זכר למעשה הרצח.
באודיסאה של הומרוס, הוא מתייחס אל המיתוס האדיפלי מכיוון מעט שונה, וקצת מפתיע, יחסית לגרסה המוכרת לנו בה פרויד עשה שימוש. אביא אותה בקצרה באנגלית –
““The mother then, of Oedipus, I saw,
Faire Epicasta;* that beyond all law,
Her owne Sonne maried, ignorant of kind;
And, he (as darkly taken, in his mind)
His mother wedded, and his father slew;
Whose blind act, heauen exposde at length to view.
And he, in all-lou'd Thebes, the supreame state
With much mone manag'd; for the heauy Fate
The Gods laid on him. She made violent flight
To Plutos darke house, from the lothed light;
Beneath a steepe beame, strangl'd with a cord;
And left her Sonne, in life, paines as abhord,
As all the furies powr'd on her in hell.” [7]
תחילה, הומרוס מתחיל בצד של האם. מדהים לקרוא עד כמה נדירה הפיכה זו של המיתוס לצדו השני... לא רק אדיפוס התחתן עם אימו, גם אימו של אדיפוס בחרה להתחתן עם בנה, מבלי לדעת דבר על כך. הומרוס כותב, "מעבר לכל חוק", ומכווין אותנו אל כך שבבחירה הזו – עבורה – יש מעבר לחוק, "ignorant of kind" – גם בורה לגבי היותו בנה, וגם בורה לגבי כל קטגוריזציה שהיא. התרגום לאנגלית לוכד משהו מדויק לגבי ההבדל בין עמדתו של אדיפוס [אשר "נלקח באפיפת החושך בראשו"] ועמדת אימו.
יש הבדל בין המעבר לחוק של יוקסטה, אשר הוביל למותה בתלייה בשאול [אצל הומרוס], והעיוורון של אדיפוס [תרתי משמע]. עוורונו של אדיפוס [החושך האופף אותו] הוא החושך בביתו של פלוטו, המסמן חוזר על עצמו בשני הרגעים אצל הומרוס. ההבדל בין יוקסטה ואדיפוס, הוא הבדל קריטי הקשור באופן בו מילים, למשל, מתפקדות ומהי אחיזתן ההתענגותית במיניות המבדילה בין הדמויות [כמובן, מנקודת מבטו של הומרוס, או לכל הפחות מתרגמו לאנגלית].
אך ישנה נקודה נוספת לגבי האדיפוס, הדרמה המעוררת בנו דברים שונים. בכתיבתו על אדיפוס, ב-1900, כותב פרויד –
"חייב להיות משהו אשר מחולל בתוכנו קול שמוכן להכיר בכוח המשכנע של הגורל באדיפוס"
משהו בתוכנו המחולל קול, זאת אומרת קשור באובייקט קול. והלא בכך, למעשה פתחתי.
----
[1]
אפשר לקרוא תרגום לפרופוזיציה בגרסתה המאוחרת [כאן].
[2]
ראו מחקרם של ג'רארד חדאד ונח גוין, " Judaism in the Life and Work of Jacques Lacan: A Preliminary Study", עמ' 208.
[3]
ראו למשל ריאיון עם אנדרה גרין, "לאקאן משכתב את הפסיכואנליזה של פרויד בסולם נוצרי [...] מה שחשוב הוא להימנע משכתוב הפסיכואנליזה במובן נוצרי. פרויד היה בעל מקורות יהודיים, אבל מעל הכול הוא היה כותב אתאיסטי." מתוך, JEP - Number 2 - Fall 1995-Winter 1996.
[4]
Colete Soller, The Lacanian Affect, עמ' 23.
[5]
פרויד, "מחקר אוטוביוגרפי", המהדורה הסטנדרטית כרך 20, עמ' 67.
[6]
מוסטפה ספואן, ארבעה שיעורים בפסיכואנליזה, עמ' 36.
[7]
Homer's Odysses. Translated according to ye Greeke by Homer., Translator: Chapman, George
התמונה מתוך:
"Oedipus at Colonus, Cursing his Son Polynices" by Henry Fuseli (1777)
כמה דברים שעלו אתמול בשעת ערב, והמשיכו ומצאו דרכם אל היום בשעת הצהריים. המסמן ד(ע)ת מצא מקום של תהיה על קפל-הלשון הטמונה בו, והדרך הובילה מבית הכנסת אל לאקאן ופרויד, דרך קולט סולר, ספואן והומרוס.
הנגשת אתר האינטרנט שלנו לאוכלוסיות עם מוגבלויות הינה חשובה עבורנו, ולכן התקנו רכיב נגישות ייעודי באתר זה בכדי לאפשר לכלל האוכלוסיה לגלוש באתר.
למרות מאמצנו הרבים להנגיש את כלל האתר שלנו, יתכן ולחלק מהגולשים גלישה באתר זה לא תהיה אופטימלית. נשמח אם תצרו עימנו קשר במקרה זה.
רכיב נגישות מתקדם זה נבנה למערכת וורדפרס (Wordpress), על-ידי Webion - בניית אתרים.
ניתן להוריד רכיב נגישות זה בחינם באתרנו, ומומלץ להשתמש בו בתהליך בניית אתרים לעסקים.