קלואה מדבר על גזענות

"במהותה, יש לגזענות בסיס דתי: העובדה כי אוכלוסייה משוכנעת שהיא נועדה לשלוט על העולם ולממש משימה אזרחית, היסטורית, בהתאמה עם שליטה זו. נחישות לא-רציונלית זו מזווגת עם הבנייה פסודו-מדעית, במיוחד עם אנתרופולוגיה גחמנית והיסטוריה דלירנתית למדי, אשר לאורך זמן הופכת יותר ויותר פשטנית, חובקת כל ולא-הגיונית [...]

באופן זה, מגיעים למסקנה, וכמובן להדגמה, כי כל הישג אומנותי, המצאה מדעית, תרבות או ציוויליזציה גדולה מדגימים את האיכויות הנעלות של הגזע הנורדי או הגרמאני. גזע אחד, או מספר גזעים, נבחרים באופן דומה כדי לייצג את עקרון הרשע, המכוערות וההרס. המטרה היא ליצור גזע אדון אשר ברשותו "כל המשאבים של כדור הארץ".

גזע מוגדר על ידי דם ואדמה. זהו "היסוד האקזיסטנציאלי המעומעם אשר החל ממנו אנו נפרדים בזכות שכל ברור וסיבה לא אישית". התאורטיקן הגזעני העכשווי המוביל, האנס פ. גונתר, מגדיר זאת בתור "ערכה של יכולות מורשות או קולקטיביות אשר הנן פיזיות או פסיכולוגיות בטבען". גזע אינו כפוף לקטגוריה של סיבתיות אלא לזו של הגורל. כך הוא עומד בניגוד לערכים של חילופין, יחס וסיבה [...]

הגזע חייב "לקבל צורה" על מנת להפוך לאומה. זה קורה כאשר אנשים נתקפים ב"מערבולת אוויר" אשר דוחה את הרכיבים המתים שבה ודוחפת קדימה מנהיגים פופוליסטיים. אזי העם מוגדר כקהילה אורגנית אשר מממשת סוג של סוציאליזם לאומי וצבאי על ידי כך שמניחים את כל האנשים והסחורות בשירות כוח ההתרחבות של האומה. האומה דוחה את ההשפעות החיצוניות אשר מעכבות את התהוותה או לידתה [...] כמו גם את זכותה האבסטרקטית [...]. כך, נטולת שגיאות מימים ימימה, האומה הטוטליטרית מוכנה לכבוש את העולם ולממש את משימתה."