הפסיכואנליטיקאי הוא תגובה לפרויד. לאחרונה, האמירה הזו נתפסת בעיני כיותר ויותר מהותית: הפסיכואנליטיקאי הוא תגובה לפרויד.
אני מדגיש וחוזר – תגובה לפרויד. במילים אחרות, תגובה לקריאה בפרויד. לא לאקאן, לא מילר, לא סולר, לא ביון, לא ויניקוט, לא קליין, לא פרנצי, לא קוהוט, לא גרין, לא אדלר, לא שטקל, לא אוגדן, לא פרנקל, לא בולאס, ולא מיטשל. הפסיכואנליטיקאי הוא תגובה לקריאה בפרויד. אם לא קוראים פרויד – זו שאלה טובה מאוד מה אנחנו.
אבל למה אני אומר את זה עכשיו, עם נחרצות זו. אפשר גם ללכת צעד אחד אחורה ולטעון כי הרי זו לא אמירה שלי במקור [היה זה לאקאן שאמר זאת במפורש]. ובכל זאת, אני אומר זאת עכשיו [עם ובלי לאקאן]. למה?
קודם כל, אם תעצרו רגע ותחזרו על הרשימה שפרטתי - כל אלו, כל השמות שהזכרתי לעיל [ועוד רבים אחרים], כל אחד מהם הינו תגובה לפרויד [גם אם במובנים רבים חלקם יצאו נגדו]. חשוב להבין עד כמה רדיקלית הטענה הזו: בלי פרויד, לא היו הפסיכואנליטיקאים, התאורטיקנים או המטפלים הללו מי שהם. בין אם בעד או נגד, בין אם עשו בו שימוש או סובבו גבם אליו, פרויד היה שם עבורם כבסיס מהותי, אשר בלעדיו אפשר לומר שכנראה ולא היו מי שהם, אם היו עוסקים בתחום בכלל.
מכך גם אפשר להבין כי בלי פרויד – אין פסיכואנליזה. לא במובן ההיסטורי, ברור שפרויד המציא את הפסיכואנליזה [למרות שהוא מייחס זאת למישהו אחר כידוע]. במובן הנוכחי, כיום לא הייתה פסיכואנליזה אם לא היינו קוראים בימינו את פרויד. וגם במובן הרדיקלי ביותר, אם לא קוראים בפרויד – אין פסיכואנליזה. זו לא פסיכואנליזה. ממש כך.
אבל מה בכלל יש לפרויד להגיד על הפסיכואנליזה? מה היא מרפאת? במה היא מטפלת? מה היא עושה בכלל? בשביל להבין את זה, צריך להתחיל לקרוא פרויד מההתחלה, לא מהסוף [למרות שלפעמים זה גם מועיל]. צריך לקרוא את זה. אז הנה מה שפרויד כתב על הטיפול הנפשי, עוד בתחילת דרכו, בשנת 1890. ממש ממש בהתחלה.
נצלול פנימה לפסקה הראשונה, ונתחיל לעבוד עמה, עם המלל של פרויד. בואו נתעמת עם זה לרגע, נקבל כאב ראש, ונבין עד כמה עשירה ומורכבת התפיסה והכתיבה שלו כבר מהמשפט הראשון. עד כמה מזמינה היא אתכם לחקור, לבדוק, לקרוא בעצמכם ולהתעמת עם השפה – זאת אומרת גם עם הנפש – באופן שלכם. במילים אחרות [במילים שלכם], בין אם תסכימו עם הערותיי לטקסט הזה או לא [ואני מזמין אתכם להתווכח, לשאול שאלות, לחזק או לסתור את טענותיי – רק לא להתעלם], התגובה לטקסט של פרויד היא ההתחלה של הבנייתכם כפסיכואנליטיקאים [אם תרצו בכך]. התגובה שלכם לטקסט של פרויד, איך שזה מהדהד ומעורר בכם את מה שלא מתעורר שם, כאן זה מתחיל. וזה [זה?} מתחיל בלקרוא ולהגיב:
"'פסיכה' היא מילה יוונית אשר ניתן לתרגמה במונח 'נפש'.[1] לכן, 'טיפול בפסיכה' [בלעז – psychical treatment] משמעו 'טיפול נפשי' [בלעז - mental treatment]. ניתן גם להשתמש במושג כמסמן [2] 'טיפול בתופעה הפתולוגית של חיי הנפש'. עם זאת, זו אינה משמעו. [3] 'טיפול נפשי' מציין, לעומת זאת, טיפול אשר מתחיל בנפש, טיפול (בין אם בהפרעות נפשיות או בפסיכה) באמצעים אשר מופעלים בראש ובראשונה ובאופן מידי על נפש האדם. [4]" [5]
באנגלית המונח הוא ‘Mind’, אך אין הכוונה ל-'שכל', וגם לא בדיוק ל-'נפש', וגם לא בדיוק ל-'רוח' או 'נשמה'. זה מעניין שאין מקבילה טובה למילה הזו בשתי השפות עברית ואנגלית, וזה חשוב מאוד להבין כי פרויד ידע זאת והתכוון לכך. מדוע אני חושב שהוא התכוון לכך? המשיכו לקרוא את הכתוב, והמשיכו עוד יותר לקרוא בשאר כתביו של פרויד.
המילה 'פסיכה' ביוונית (ψυχή) משמעה האטימולוגי הוא "אני נושם", מלשון נשימה. אך יש הטוענים כי לא נעשה שימוש מילולי זה במונח אף לא בכתביו של הומרוס [עם זאת, ישנה קרבה למונח העברי – 'נשמה', יותר מאשר כל דבר אחר, לפחות במשלב האותיות והאטימולוגיה].
ראוי גם לציין, כי אחד הפירושים של המילה הינו "אומץ" וגם "פרפר". כמה תקופות לאחר מכן, בתחום המוזיקה, ישתמשו במונח זה כדי לציין את עמוד-העץ הממוקם בתוך כלי-מיתר כגון כינור [באנגלית – soundpost], אשר תפקידו הוא מחד להחזיק ולרווח בין פלטות גב הכינור וקדמתו, ומאידך להעביר את הסאונד מהפלטה הקדמית אל האחורית ולעצב את הטון על ידי השפעה על תנודות הפלטות [בצרפתית מכנים חלק זה בשם âme, אשר משמעו כאמור – 'נשמה'].
אם כן, אפשר לומר, וזו כאמור הקריאה שלי, שמדובר למעשה בסוג של יציר-כלאיים בין הממשיות של "אני נושם" לבין הרוח [גם במובן הממשי] המפיחה חיים בגוף, ואשר נתפסת כ"נשמה" בעלת "שכל וידיעה". במובן מסוים, אפשר לומר שהפסיכה היא מה שמאפשרת לאדם ריווח בבשר, מפיחה בו חיים מטאפורית ומילולית, ומאפשרת גם תהליכים מורכבים כגון סובלימציה [נפש במקום רק בשר; הנפש היא פרפר; הנפש היא מה שמאפשר את תהודת המוזיקה ועיבוד התנודות בגוף].
המונח בו פרויד משתמש שתרגמתי "כמסמן" (בלעז - to signify, בגרמנית – besagen), מופיע כך גם בתרגום לאנגלית. זה עוד במאמר מוקדם מאוד של פרויד משנת 1890, הרבה לפני לאקאן והפוסט מודרניזם. ראוי לקרוא זאת כך – מדובר במשהו הקשור בפעולת המסמן, זאת אומרת – בפועלת שפה. יש לכך חשיבות רבה מאוד מאחר וכך אנו יכולים להסיק, למשל, שהנפש אינה דמיונית לחלוטין עבור פרויד – יש בה משהו סמלי ויש בה משהו ממשי.
דורות על גבי דורות של פסיכואנליטיקאים ופרקטיקנים שונים נכשלו פעם אחר פעם בקריאת והבנת משפט חשוב זה. חשוב להבהיר: עוד מתחילת דרכו, פרויד כותב במפורש – תפקידו של המטפל [לעתיד ימים – הפסיכואנליטיקאי] אינו לרפא פתולוגיות בנפש. הנה, שחור על גבי לבן, מתחילת הדרך. במילים אחרות, הפסיכואנליזה אינה נועדה כדי לרפא "מחלות נפשיות" במובן השגור, היא לא כאן כדי לרפא פתולוגיות. זה לא אומר שלא יהיה שינוי בפתולוגיה בפסיכואנליזה, אבל זה כבר נושא אחר.
במילים פשוטות – הטיפול הנפשי אינו נועד לרפא את הנפש מפתולוגיות, גם אם הוא מטפל בהפרעות נפשיות או פיסיות. לא לרפא, לטפל. מה זה אומר? זה אומר להשתמש באמצעים המפעילים את הנפש. זו אנליזה, לא ריפוי, גם אם ישנו שם טיפול. זה די מדהים שפרויד מבדיל בין המילה "טיפול" והמילה "ריפוי".
המילה הגרמנית בה פרויד משתמש הינה Behandlung, הקרובה המילולית לה באנגלית היא "handling". המשמעות המודרנית הינה "לטפל", יותר מודרנית הינה "תרפיה", אך במקור המשמעות הינה "להתייחס", "לגעת בידיים", "לחוש בידיים", "לעסוק בה", ובמובן מעט עתיק יותר – "לדבר עם", "לתפוס", ובאופן מפתיע גם "לסחור" או "להתמקח". מלאכת הטיפול איננה ריפוי במובן של תרופה, פרויד אומר זאת במפורש, גם אם הוא אינו מתעלם מכך שישנו אפקט כזה. הטיפול הינו בהתייחסות, בהתעסקות, בהחלפה או התמרה של דבר אחד באחר, וכל זאת – דרך שפה, דרך מילים ופעולות שפה.
האם דייק לאקאן כאשר טען שהלא מודע מובנה כשפה? לטעמי כן, והנה לכם סיבה ראשונית טובה מדוע. אבל כמובן שלא חייבים להסכים, אפשר להגיב אחרת לפרויד. אפשר גם להגיב אחרת לטענות שלי על פרויד. עכשיו תורכם.
הציטוט לקוח מתוך מאמרו של פרויד "Psychical (or Mental Treatment)" אשר יצא לאור בשנת 1980. תרגום שלי לעברית מהגרסאות הגרמנית והאנגלית.
----
התמונה מתוך:
Cupid and Psyche by Francois Edouard Picot (1817)
הנגשת אתר האינטרנט שלנו לאוכלוסיות עם מוגבלויות הינה חשובה עבורנו, ולכן התקנו רכיב נגישות ייעודי באתר זה בכדי לאפשר לכלל האוכלוסיה לגלוש באתר.
למרות מאמצנו הרבים להנגיש את כלל האתר שלנו, יתכן ולחלק מהגולשים גלישה באתר זה לא תהיה אופטימלית. נשמח אם תצרו עימנו קשר במקרה זה.
רכיב נגישות מתקדם זה נבנה למערכת וורדפרס (Wordpress), על-ידי Webion - בניית אתרים.
ניתן להוריד רכיב נגישות זה בחינם באתרנו, ומומלץ להשתמש בו בתהליך בניית אתרים לעסקים.