רשמים בעקבות התערוכה של ישראל קבלה, הנושאת את הכותרת "אישון לילה א'".
ביום שישי האחרון [5.4.19] נסעתי לאשדוד לבקר בתערוכה של ישראל. זה התחיל בלחפש בית קפה ומשהו לאכול שפתוח לפני שעה 9:00 באשדוד, חוויה לכשעצמה :) בסופו של דבר מצאתי את עצמי על שפת הים, ואין אף כוס קפה שמשתווה לכך. משפת הים אל מוזיאון אשדוד, ואל התערוכה – ומכאן והלאה אני ממליץ לקרוא בעיון רב.
הכניסה לתערוכה מתחילה במעבר במסדרון, ונושא המסדרונות במוזיאון זה חשוב. טרם נכנסת לחדר הראשון, שמה של התערוכה מתנוסס על הקיר - "אישון לילה א'", או באנגלית – “in the dead of night”. אי אפשר לתרגם לאנגלית "אישון לילה" באופן מוצלח, וזהו תיאור שתופס במדויק את החוויה של התערוכה עבורי. אך גם השם הלועזי תופס משהו מהחוויה הממשית המתלווה לתערוכה כולה, החל מהנוחות המתרפקת על שאריות ורישומים, ועד לבולעני ממשי המגיפים אותך, כמו סוגרים עליך, מכל כיוון.
לאחר המסדרון, נכנסתי אל חדר אשר כיניתי כ-"שאריות אובייקטים". באופן אישי, מצאתי את עצמי מתפתה לחקור מקרוב כל אובייקט ואובייקט, כל שארית, ואלו טרנספורמציות הם עברו תחת ידיו של ישראל. זה היה חדר רווי בהיסטוריה, גזרי מילים של פרויד, לאקאן, וישראל. משחקי מילים. בדיחות (witz). דברים שהיו מוכרים לי מהעבר שלי, אך גם באתי עם חבר אשר זיהה דברים מעברו שלו, ודברים שהיו זרים ומשונים אך עדיין היה בהם משהו קרוב, משהו מהמשלב של תרבות וסובייקטיביות. זו הייתה חוויה של התקלות, מצד אחד עם מה שמוכר לך, מצד שני עם מה שאינו מוכר לך, והכול מזווית מבט מאוד סובייקטיבית. זה היה חדר מפתה, עמוס אך מרגש, מסקרן, ובשפה ויניקוטיאנית – משחקי. אבל אם ויניקוט היה ממשיך מחדר זה הלאה, ייתכן והיה חווה שבץ.
עם היציאה מחדר זה הפכה התערוכה את פניה, ההופכי של החדר הראשון במובנים מסוימים. אם קודם לכן היה לראות את הטורנדו מבחוץ, הפיתוי בהתבוננות בטורנדו מעיף ומפזר פריטים שונים לכל עבר ומותיר בהם סימנים, עתה מצאתי את עצמי ניצב בלב הטורנדו מתבונן מעלה אל עין הוואקום המושכת פנימה אל לב ליבו. מכאן הלאה, זו הייתה התקלות בממשי ביצירת אומנות:
כל חדר, או גומחה, הכילו תצורות שונות של אותו הממשי, בטרנספורמציות שונות, תנועות שונות בתוך הממשי. לעיתים זה נראה כמו אישון, לעיתים כתצורות המפעילות את הדמיוני בכל מיני דרכים – חור בשדה שרוף, צלליות של חקלאי עם סוס, אבל לא בדיוק זה.
אותם קוצי דורבן, אשר בחדר הראשון היו שלובים באופן מוזר, כמו נוצות כתיבה בזכוכיות ריקות, עתה הייתה תצורתם לחומר ממשי היוצר הבדל, המייצר את הסערה, המבחין בין תצורת הלילה של כל ציור וציור. היו רגעים שנחוו על ידי כקלסטרופוביה טהורה, או להפך – כבולענים המקיפים אותך מכל עבר. היו רגעים אשר בהם חוויתי, וגם כאלו בהם רציתי לחוות, סוג של נחמה בלב האימה הממשית.
אך המסדרונות המפותלים, החדרים הגומחתיים, הפכו את החוויה של התקלות בממשי לעמוקה הרבה יותר. הריקנות הלבנה של הקירות המלווים אותך ממפגש למפגש עם הציורים של ישראל, כמו הסבו רחש שקט מתחת לפני השטח, כך שההתקלות בציור (לרוב בכמה ציורים בבת-אחת מכיוונים שונים) הפעילה והפעימה אותי באופן עוצמתי, ללא מנוח, לילה ללא שינה. כך מצאתי את עצמי מלווה בתחושה רבה של אי-נוחות, של מופעלות (אתה מופעל, פאסיביות של המתבונן). ובכל זאת, המבט שלך, של הציור בך, של אתה מביט בציור שמביט בך מתבונן בציור, מכל כיוון, בכל תצורה – את זה לא חוויתי בתערוכות אומנות עד כה. זה היה ייחודי, יותר נכון – סובייקטיבי. יש סיבה טובה, מסתבר, לכך שהתחלתי את הרשמים כאן בחיפוש אחר כוס קפה וטיול אל שפת הים...
למי שעבר, או עובר אנליזה, יש משהו מוכר (עד כמה שניתן לומר זאת) בתערוכה של ישראל. למי שלא, ייתכן והתערוכה הזו תהווה טריגר לתחילת אנליזה :) כך או כך, זו אחת התערוכות המפעילות ביותר שהייתי בהן, והרי אין זו תכליתה של אומנות? ליצור מפגש?
התערוכה ממשיכה עד ה-18.5.19. פשוט לכו.
----
התמונה מתוך:התערוכה "אישון לילה" של ישראל קבלה.
הנגשת אתר האינטרנט שלנו לאוכלוסיות עם מוגבלויות הינה חשובה עבורנו, ולכן התקנו רכיב נגישות ייעודי באתר זה בכדי לאפשר לכלל האוכלוסיה לגלוש באתר.
למרות מאמצנו הרבים להנגיש את כלל האתר שלנו, יתכן ולחלק מהגולשים גלישה באתר זה לא תהיה אופטימלית. נשמח אם תצרו עימנו קשר במקרה זה.
רכיב נגישות מתקדם זה נבנה למערכת וורדפרס (Wordpress), על-ידי Webion - בניית אתרים.
ניתן להוריד רכיב נגישות זה בחינם באתרנו, ומומלץ להשתמש בו בתהליך בניית אתרים לעסקים.